וליד טאהא

וליד טאהא, איש התנועה האסלאמית מכפר קאסם ומבכירי סיעת רע"מ, נשען במעמדו הציבורי על הצעד ההיסטורי של מפלגתו — ההצטרפות לממשלת בנט–לפיד ב-2021. באותה תקופה עמד בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וניסיון של עבודה מבפנים, ולא רק מספסלי האופוזיציה, מקנה לו אמינות פרגמטית שמעטים בגוש שלו יכולים להציג. אבל הרקורד הזה מושך ביקורת משני הכיוונים: כשרמז בספטמבר 2021 שסבב לחימה חדש בעזה לא יוציא את רע"מ מהקואליציה, גינה חמאס את דבריו ותיאר אותם כמעידה לאומית ומוסרית, ואילו בימין היהודי מזכירים את התבטאויותיו בעבר, ובהן ביקורו ב-2012 אצל עזיז דוויק, איש חמאס ויו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, וסירובו בראיון רדיו לגנות את הארגון. משום כך השיפוט עליו אינו נשען על קוטב אידאולוגי אחד אלא על משקלות מתחרים: חלק מבני קהילתו מסתייגים מהמהלך הקואליציוני, וחלק מהמשקיפים מבחוץ מעריכים דווקא את הפרגמטיות. לבחירות לכנסת ה-26 הוא מגיע במקום השלישי ברשימת רע"מ, אחרי מנסור עבאס ויואב סגלוביץ', במפלגה שנפרדה ממועצת השורא של התנועה האסלאמית ושפסילתה בוועדת הבחירות בוטלה בבית המשפט העליון. מעמדו עולה ויורד עם היתכנותן של שותפויות פוליטיות בין יהודים לערבים: חזרה להשפעה בתוך קואליציה תחזק אותו, ושיבה לשוליים או ביקורת מבית יחלישו אותו. הוא נתפס כדמות פרגמטית שנבחנה בקואליציה יותר מאשר כדמות אידאולוגית קבועה.