ג'ון ת'ון

כמנהיג הרוב בסנאט, ג'ון ת'ון נסחר בזכות מוניטין מוסדי, ולא בזכות מוניטין של סלבריטי. השוק מתמחר אותו על סמך שני עשורים בהנהגת הסנאט והשליטה בסדר היום של המליאה, שמעניקים לו מעמד אמיתי ועמיד. פסק הדין הציבורי עליו הוא "שחקן רב-עוצמה, בלי הצגות": המחיר שלו נשען על כובד המשרה ועל רקורד של ספירת קולות, ולא על רגעים ויראליים, וזה שומר על בטא נמוכה יותר מזו של הסנאטורים שמככבים בערוצי החדשות. התנודתיות מתרכזת בתפוקה החקיקתית: כשחוקים גדולים עוברים בניהולו, מעמדו מתחזק; כשהסנאט נתקע או שהסיעה מתפצלת, נפתח דיסקאונט. מאחר שתואר מנהיג הרוב נושא בעצמו פרמיה, חלק גדול מהמחיר שלו נובע מהתפקיד, והוא יתומחר מחדש עם כל שינוי בשליטה על הסנאט. הישגים חקיקתיים מתמשכים מרימים אותו; אובדן הרוב יכווץ במהירות את פרמיית המשרה.