איתמר בן גביר

מעטים הפוליטיקאים בישראל שהציבור חלוק עליהם בחריפות כמו על איתמר בן גביר, ופסק הדין הציבורי עליו ב-JudgeMarket מקוטב ולא פושר: תמיכה נלהבת בימין הלאומי ובקרב מי שדורשים יד קשה בביטחון, מול התנגדות עזה במרכז ובשמאל. פעיל ימין קיצוני מנעוריו ועורך דין שייצג פעילי ימין, שהורשע ב-2007 בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור, הוביל את עוצמה יהודית אל הממשלה ב-2022, ומאז הוא השר לביטחון לאומי, הממונה על המשטרה ועל שירות בתי הסוהר. תומכיו מציגים את הרחבת רישוי הנשק ואת החמרת התנאים לאסירים הביטחוניים כהישגים; מבקריו רואים בהם, כמו בעליותיו להר הבית ובהתבטאויותיו על עזה, סכנה לסדר הציבורי ולמעמדה של ישראל בעולם. כמחולל כותרות כמעט בלתי פוסק, מעמדו רגיש במיוחד לזרם החדשות. גם החזית המשפטית פתוחה: ארבע עתירות דורשות להורות לראש הממשלה להדיחו בטענה להתערבות פסולה בעבודת המשטרה; באפריל 2026 נמנע בג"ץ מלהורות על הדחתו, אך הפך את מסגרת העקרונות שגובשה בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה להסדר מחייב, וההכרעה הסופית טרם ניתנה. מעמדו כרוך ביחסיו עם בנימין נתניהו: בינואר 2025 פרש מהממשלה במחאה על עסקת החטופים ובמרץ שב אליה, ואיומיו החוזרים לפרוש הפכו אותו לגורם מכריע ביציבות הקואליציה. לבחירות ב-27 באוקטובר הוא מוביל את עוצמה יהודית בקמפיין שמבליט את חוק עונש המוות למחבלים, שאושר בכנסת במרץ 2026, ואת יותר מאלף כיתות הכוננות שלדבריו הקים, ולצדו במקום השני טלי גוטליב, שהגיעה מהליכוד; הוא טוען שנתניהו מתכנן להקים ממשלה עם גדי איזנקוט, ודורש לעצמו את משרד הביטחון בממשלה הבאה. גודל מפלגתו והחשבון הקואליציוני שאחרי הבחירות יכריעו אם השפעתו תתרחב או תצטמצם.