איזה מוצר היה בונה חנון של מתמטיקה והיסטוריה שניהל קזינו?
מאז שאני זוכר את עצמי, אני אובססיבי למספרים ולסיפורים.
בעוד ילדים אחרים פחדו מלוח הכפל, אני ראיתי סדר אלגנטי החבוי בין הספרות. ברגע שהייתי מבוגר מספיק לבחור את הספרים שלי בעצמי, התאהבתי בהיסטוריה — לא בתאריכים ובאירועים היבשים מספרי הלימוד, אלא באנשים האמיתיים שמאחוריהם: השאיפות שלהם, הסתירות שלהם, וההחלטות שכופפו את מהלך העולם.
המתמטיקה לימדה אותי דבר אחד: מאחורי כל מערכת מורכבת מסתתרת תבנית שאפשר להבין. ההיסטוריה לימדה אותי דבר אחר: שיפוט האנושות של "מי חשוב ומי לא" מעולם לא היה אובייקטיבי — הוא הצבעה קולקטיבית אינסופית.
שני הרעיונות האלה יתנגשו בסופו של דבר בדרך שמעולם לא ציפיתי לה.
מיאנמר, טלגרם, ושכר הלימוד של נער מתבגר
כנער מתבגר, התחלתי להסתובב בכל מיני קבוצות טלגרם. בהתחלה אלו היו דיונים פוליטיים — אתם מכירים את הסוג: אנשים מתווכחים על מי הם הנבלים האמיתיים של ההיסטוריה, מי מוערך פחות מדי, איזו שיטה של איזו מדינה עובדת טוב יותר. זה הרגיש מרגש, כאילו אני חלק ממשהו בעל משמעות.
אבל טלגרם עמוק יותר ממה שהוא נראה.
דרך הקבוצות האלה נקלעתי לעולם האפור הקשור למיאנמר. לא אכנס לפרטים — הגרסה הקצרה היא שהפסדתי 20,000 יואן. בשבילי אז, זה היה הרבה כסף.
אבל הנה העניין: ההפסד הזה הפעיל מתג במוח שלי — המוח המתמטי.
התחלתי ללמוד באובססיביות איך קזינואים עובדים. לא כמהמר, אלא כמישהו שמנסה להבין את המערכת. תוחלת, תכנון סיכויים, יתרון הבית, ניהול הון, פסיכולוגיה של שחקנים… הבנתי שקזינו הוא במהותו מודל מתמטי מדויק שמלובש כבידור.
ואז חשבתי: אם אני יכול להבין את המערכת הזו, אני יכול לנהל את המערכת הזו.
מיליון דולר, ומה שזה לימד אותי
בניתי קזינו מקוון. בוט טלגרם + WebApp — מהטכנולוגיה ועד לתפעול, הכול אני.
זה עבד. זה עבד ממש טוב.
במהלך כשנה, הפרויקט הכניס לי יותר ממיליון דולר. בשביל מישהו שחי באופן עצמאי מאז גיל ההתבגרות, המספר הרגיש לא ריאלי.
אבל הסיפור לא הלך לפי התסריט של "הגאון הצעיר רוכב אל השקיעה".
סכסוך בין שותפים התפוצץ. לא אכנס לפרטים — התוצאה הייתה שנדחקתי החוצה ממשהו שבניתי מאפס.
התקופה הזו הייתה קשה. לא בגלל הכסף — הכסף היה בסדר. מה שכאב היה ההבנה הפתאומית שהדבר שהשקעת בו את הכול כבר לא שייך לך. אתה נאלץ להתמודד עם שאלה שהיית עסוק מדי לשאול:
מה אני באמת רוצה לבנות?
נקודת המפנה
בזמן שאחרי שאיבדתי את הקזינו, עשיתי הרבה התבוננות פנימה.
הבנתי משהו: הכישורים שהייתי הכי טוב בהם — בניית שווקים, הבנת הסתברות, עיצוב מערכות תמריצים — הם ניטרליים מטבעם. קזינואים משתמשים בהם כדי לחלץ כסף ממהמרים. אבל אותם הכישורים יכולים לשרת משהו הרבה יותר משמעותי.
במקביל, מעולם לא שכחתי את הימים ההם של ויכוחים על דמויות היסטוריות בקבוצות טלגרם. התחושה הזו של "כולם מדרגים אדם יחד" — היא הייתה, בליבה, שוק. שוק של מוניטין ושיפוט.
אלא שהשוק הזה היה תמיד בלתי נראה.
בעולם האמיתי, מי "חשוב" ומי "גדול" נקבע בדרך כלל על ידי קומץ אנשים: היסטוריונים, התקשורת, פוליטיקאים, אלגוריתמים. לאנשים רגילים יש את השיפוטים שלהם, אבל מעולם לא היה מקום שבו השיפוטים האלה יבואו לידי ביטוי, ייאגרו, וייראו.
רציתי לשנות את זה.
JudgeMarket: לדמוקרטיזציה של השיפוט
JudgeMarket נולד בסביבות יום ההולדת ה-18 שלי. עד אז, חייתי לבד כמעט שנתיים.
הרעיון המרכזי פשוט: להפוך את "שיפוט אדם" לשוק אמיתי.
לכל דמות היסטורית, לכל דמות ציבורית, יש מחיר. המחיר הזה אינו ציון של מומחה כלשהו — הוא נקבע באופן קולקטיבי על ידי הקניות והמכירות של כל משתתף. חושבים שאיינשטיין מוערך בחסר? קנו. חושבים שפוליטיקאי מסוים מוערך יתר על המידה? מכרו אותו בשורט.
אנחנו משתמשים ב-OPS (נקודות דעה) כיחידת המסחר. המחירים נעים בין 0 ל-100. כל תנועת מחיר היא שיפוט קולקטיבי בתנועה.
זה לא כלי הצבעה — הצבעות הן חד-פעמיות ובדידות. זהו שוק רציף שבו המחיר משקף את הקונצנזוס הקבוצתי העדכני ביותר בכל רגע.
מהצד הטכני, יישמתי את כל מה שלמדתי מהקזינו: מנוע התאמת הזמנות, אלגוריתמים ליצירת שוק, ניהול נזילות, עיצוב תמריצים. אבל הפעם, הכלים האלה אינם משרתים את יתרון הבית. הם משרתים שאלה גדולה יותר:
איך היה נראה העולם אם כולם היו יכולים לתמחר את ההיסטוריה?
למה עכשיו?
אתם אולי תשאלו: למה אף אחד לא עשה את זה לפני כן?
חלקם ניסו. שוקי ניבוי קיימים כבר זמן רב — מ-Iowa Electronic Markets ועד Polymarket, אנשים השתמשו במנגנוני שוק כדי לחזות את העתיד.
אבל JudgeMarket אינו עוסק בניבוי. הוא עוסק בהערכה.
שוקי ניבוי שואלים "מה יקרה". JudgeMarket שואל "מי ראוי שיזכרו אותו, ואיך".
זו שאלה עמוקה יותר. היא עוסקת בערכים, בנרטיב, באופן שבו האנושות מגדירה "משמעות".
וזו שאלה שהפכה דחופה במיוחד היום. בעידן של עומס מידע, מי שהכי רועש, מי שה-SEO שלו הכי טוב, את מי שהאלגוריתם מעדיף — הדברים האלה לעיתים קרובות חשובים יותר מ"מי באמת עשה משהו חשוב" כשמדובר בעיצוב התדמית הציבורית של אדם.
שווקים הם הכלי הטוב ביותר לקזז את ההטיה הזו. כי בשוק, כל אחד צריך לשים את כספו — גם אם הוא וירטואלי — במקום שבו פיו נמצא. זה מכריח אותך לחשוב בזהירות, לא רק לגלול הלאה ולעשות דאבל-טאפ.
העתיד
המטרה הסופית שלי היא להפוך את JudgeMarket לסטנדרט לתמחור מוניטין.
כשמישהו רוצה לדעת "מה הציבור באמת חושב על נפוליאון", הוא בודק את המחיר ב-JudgeMarket. כשפורצת שערורייה על דמות ציבורית, אנשים לא רק מתפרקים ברשתות החברתיות — הם מבטאים את שיפוטם דרך עסקאות אמיתיות. בכמה ה"מניה" של האדם הזה צריכה לרדת?
כרגע, אנחנו מתחילים מקהילת הקריפטו ושוקי הניבוי, ומשתמשים בתוכן של היסטוריה ואקטואליה כדי למשוך קהל רחב יותר. אבל בסופו של דבר, JudgeMarket מיועד לכולם.
כי שיפוט לעולם לא צריך להיות מונופול.
לכל אחד יש את הזכות לומר "האדם הזה שווה X מתוך 100" — והשוק הופך את כל הקולות האלה למספר יחיד.
אני Ops. בן 18. מייסד JudgeMarket.
פעם ניהלתי קזינו. עכשיו אני בונה שוק שבו כולם יכולים להיות השופט.
ברוכים הבאים להביע את דעתכם.
judgemarket.com — אתם תהיו השופט.