אריה דרעי

מעטים הפוליטיקאים שנמצאים במרכז הזירה הישראלית זמן רב כמו אריה דרעי, ופסק הדין הציבורי עליו ב-JudgeMarket משקף עשרות שנים של השפעה. ממייסדי ש"ס, שמונה לשר הפנים כבר בגיל 29, הוא בנה את אחד מגושי ההצבעה המלוכדים במדינה — ציבור מזרחי מסורתי וחרדי שרואה בו את מי שהביא אותו אל שולחן הממשלה — ופעם אחר פעם הפך את מפלגתו ללשון המאזניים בהרכבת קואליציות. מנגד עומד עבר משפטי כבד: הרשעה בשוחד ב-1999 שבעקבותיה ריצה עונש מאסר, הסדר טיעון בעבירות מס ב-2022 ופסיקת בג"ץ מינואר 2023, ברוב של עשרה שופטים מול אחד, שמינויו לשר בלתי סביר באופן קיצוני, ובעקבותיה הודח מהממשלה. בעיני תומכיו זו רדיפה של מוסדות שמעולם לא קיבלו אותו; בעיני מתנגדיו — סיבה מספקת לפסול אותו מהנהגה. ההכרעה עליו מקוטבת ולא פושרת. ביולי 2025 פרשו שרי ש"ס מהממשלה על רקע העיכוב בחוק הגיוס, אך המפלגה נשארה בקואליציה, ולקראת הבחירות ב-27 באוקטובר היא מתנה את כניסתה לממשלה הבאה בהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות — סוגיה שבצל המלחמה ועומס המילואים שנויה במחלוקת עזה מחוץ למגזר החרדי. גם בבית פנימה מעמדו נבחן: אחרי קרע עם הרב יצחק יוסף שדווח באוגוסט 2026 הושג פיוס שהעניק לרב השפעה רבה יותר על החלטות המפלגה, ולפי דיווח בהארץ, מועצת חכמי התורה אף בלמה את ניסיונו להוציא חבר כנסת מהרשימה. מעמדו כרוך בהישרדות הגוש של בנימין נתניהו, שבו מנדטי ש"ס חיוניים; שובו לתפקיד בכיר בממשלה יהיה המבחן הברור ביותר לשאלה אם הציבור מוכן לפתוח לו דף חדש.